<h1>סמ"ג עשין סימן ע"ג</h1>
<h2>דף פה:</h2>
קנס קנסו חכמים לגזלנין שיהא הנגזל נאמן על כל מה שיטעון ונוטל מן הגזלן והוא שיהיה זה מוחזק שגזלו בפני [שני] עדים (רמב"ם גזלה פ"ד ה"א ע"ש) והוא ששנינו בפרק כל הנשבעין (שבועות מ"ד ב') ואלו נשבעין ונוטלין השכיר והנגזל וכו'. כיצד היה נכנס לתוך בית חבירו למשכנו בפני עדים ולא היה תחת כנפיו כלום וכשיצא ראו כלים מוטלין לו תחת כנפיו ולא ידעו העדים מה הן, בעל הבית אומר כך וכך גזלתני בין שאמר הגזלן מעולם לא נכנסתי ולא נטלתי ולא גזלתי בין שאמר נכנסתי למשכן כמו שאמרו העדים אבל לא נטלתי ולא היה תחת כנפי אלא כלים שלי בין שאמר נטלתי כלי זה ובעל הבית ט[ו]ען שנטל כלי זה וכלי אחר בעל הבית נשבע בנקיטת חפץ ונוטל כל מה שטוען (ע"פ רמב"ם שם ה"ב ע"ש), בד"א שטוען דברים שהוא אמוד [בהן] או שהיה אמוד שמפקידין אצלו הדברים שטען כמו שמוכיח גבי טענו כסא דכספא בפרק כל הנשבעין (מ"ו ב') ובפרק הכותב (כתובות פ"ה ב') ובפרק הכונס (ב"ק ס"ב א'), וגם טען בדברים שאיפשר שינטלו תחת כנפיו כמו שהעידו העדים (ע"פ ה"ג שם). ראוהו עדים שנכנס למשכן [את] חבירו ולא ראוהו בעת שיצא או שיצא ואין נראה תחת כנפיו כלום ובעל הבית אומר כך וכך נטל, אפילו אמר מעולם לא נכנסתי ולא נטלתי ומכחיש העדים הרי זה פטור, שאם אמר נכנסתי ולא נטלתי נשבע שבועת היסת שלא נטל כלום והולך שאיפשר שנכנס לגזול ולא גזל (ע"פ ה"ד שם ע"ש) ואף על פי ששמעו העדים שנתפאר בכך והטעם כדאמר רב נחמן בפרק כל הנשבעין (מ"ו א') דעביד איניש דגזים ולא עביד. היה עד אחד מעידו שנטל כלים תחת כנפיו ואינו יודע מה הן והוא אומר לא גזלתי כלום או שאומר בחובי נטלתי הואיל ואין העד יודע מה שהיה תחת כנפיו הרי זה נשבע בנקיטת חפץ שלא גזל שאין מוחזק בגזלנות אלא בשני עדים (רמב"ם ה"ה שם ע"ש ובמ"מ). בפרק כל הנשבעין (מ"ו ב') אמר רב פפא כשם שבעל הבית נשבע ונוטל מן הגזלן כך שומר של בעל הבית אפילו אשתו של שומר נשבעת שזה נטל כך וכך ומשלם הגזלן (לשון הרמב"ם שם ה"ו). לא היה שם אלא שכירו או לקיטו של בעל הבית אין נשבעין ונוטלין דבעי לה רב פפא ונשאר בתיקו, ואין הנגזל יכול לישבע שהרי לא היה בבית בשעה ש[נ]גזל ואין העדים יודעין מה נטל תחת כנפיו כדי לחייב הגזלן להחזיר, ואין משביעין הגזלן מפני שהוא חשוד על השבועה, וכיצד עושין בדין זה בעל הבית מחרים חרם סתם על מי שנטל מביתו כלום ואינו מודה בב"ד ואפילו הודה הגזלן מקצת מחזיר המקצת שהודה [בה בלבד] שהרי אין הבעל הבית טוענו טענת ודאי (ע"פ רמב"ם שם הל' ז'—ח').
